רש"י על ברכות י״ז א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ברכות י״ז ע״א:ז׳ רש"י על ברכות י״ז ע״א:ט׳ »

8 מַרְגְּלָא בְּפוּמַּיְיהוּ דְּרַבָּנַן דְּיַבְנֶה: ״אֲנִי בְּרִיָּה, וַחֲבֵרִי בְּרִיָּה. אֲנִי מְלַאכְתִּי בָּעִיר וְהוּא מְלַאכְתּוֹ בַּשָּׂדֶה. אֲנִי מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתִּי, וְהוּא מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְגַּדֵּר בִּמְלַאכְתִּי, כָּךְ אֲנִי אֵינִי מִתְגַּדֵּר בִּמְלַאכְתּוֹ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אֲנִי מַרְבֶּה, וְהוּא מַמְעִיט — שָׁנִינוּ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם״.

פירוש רש"י על ברכות י״ז א:ח׳

8 אני – העוסק בתורה בריה אני וכן חברי עם הארץ בריה הוא:

9 אני מלאכתי בעיר – כלומר נוחה מלאכתי ממלאכתו:

10 מתגדר – מתגדל לתפוס אומנותי:

11 ושמא תאמר – הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי שאילו היה תופס אומנותי לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמותי והיה ממעיט ואין לו שכר:

12 שנינו – שיש לו שכר לממעיט כמו למרבה:

13 ובלבד שיכוין לבו לשמים – ואצל קרבנות הוא במנחות בסופה:

« רש"י על ברכות י״ז ע״א:ז׳ רש"י על ברכות י״ז ע״א:ט׳ »